מגילת רות

דמותו השונה של ישי אבי דוד ביחס לבני משפחתו, מלמדת כי מעשה התשובה הוא הכרחי וראוי ביותר, אך באחרית הימים מלכות בית דוד תוביל אותנו לשלמות הרוחנית בטהרתה

יש באדם תנועה של רצון להתקדם ולעומתה תנועת התעמקות והשארות, תפקידו של הצדיק לאזן אותם. במגילת רות, אנו חיים את האווירה, את הצבע, ור' נחמן מכניס אותם לתוך התפילה.

סיפורו של פלוני אלמוני וגאולתו של בועז - "כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודה". סיכום המגילה: בשבט יהודה האישה היא היוזמת - לוקחת אחריות. לעומת הגבר שמיואש ולא מצליח לקחת אחריות. חריזה בין המקרים במגילה ובין ספר בראשית.

רות מגיעה לגורן של בועז ובניגוד לציוויה של נעמי - מבקשת מבועז שיגאל אותה. בועז מסביר לרות שיש גואל יותר קרוב ממנו, אך הוא מתאמץ להסביר לרות שהוא באמת רוצה לגאול אותה, ונותן לה שש שעורים שבאות לסמל את רצינותו. רות מספרת לנעמי על מה שעבר עליה בגורן ונעמי מרגיעה אותה ומסבירה לה שבועז ישתדל מאוד לגואלה ויסיים את הסיפור היום.

עיון בטעות רות הרוצה להידבק עם הנערים ולא עם הנערות. ימי הקציר עוברים ושום דבר לא "קורה" מצידו של בועז - "ותשב רות את חמותה". נעמי מחליטה להיות אקטיבית כלפי בועז ואומרת לרות לרדת לגורן בלילה ו"לחייב" את בועז לגאול את רות.